תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי”ח – 1958
ביום 01.02.09 נכנס לתוקפו תיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי”ח-1958 (להלן:”החוק”) אשר קובע הוראות חדשות בשלושה נושאים עיקריים כגון: מבנה תלוש השכר והכללת רישום זכויות העובד, תיעוד ימי ושעות עבודה של כל עובד באופן שלראשונה הנטל להוכיח את שעות העבודה יועבר אל המעביד, ודרכי ניכוי מהשכר והעברתו ליעדו.
לצד הוראות אלה ישנה החמרה משמעותית של ענישת מעסיקים ומנהלים אשר יפרו איזה מהוראות החוק.
להלן סקירה קצרה של התיקונים העיקריים בחוק כמפורט לעיל:
מבנה תלוש השכר ותיעוד השעות הנוספות:
החוק קובע הוראות חדשות לעניין מבנה תלוש השכר שאכן אמור להוות מהפכה של ממש ולכלול פרטים שעד היום לא היו בו. התלוש אמור להיות מפורט דיו בכל הפרמטרים הרלבנטיים לחישוב השכר, כמו כן יידרש לפרט את פרטיהם האישיים של העובד ושל המעסיק לרבות תעודות הזהות ופרטי התאגיד במקרה שהמעסיק הינו תאגיד.
בנוסף לכך קובע התיקון לחוק הוראה דרמטית מאוד, והיא החובה לערוך רישום מדויק, וכן לציין בתלוש השכר, את ימי העבודה ושעות העבודה באמצעים אשר יבטיחו את מהימנות הרישום כלומר באמצעים מכניים, דיגיטליים או אלקטרוניים, או שהרישום ייחתם בידי העובד ויאושר על ידי מנהלו הישיר.
עד כניסתו לתוקף של התיקון לחוק, עובד אשר הגיש תביעה לגמול שעות נוספות, נאלץ לשאת בנטל ההוכחה לעצם קיומן של השעות הנוספות ולמועדים המדויקים בהם ביצע אותן. ממועד כניסתה לתוקף של הוראת החוק החדשה – מעביד, אשר לא יערוך רישום כאמור ולא יציין בתלוש השכר את ימי ושעות עבודתו של העובד – ישא בנטל להוכיח שהעובד לא עבד בשעות הנוספות הנטענות על-ידו. מעביד אשר לא יוכיח שהעובד לא ביצע את השעות הנוספות הנטענות, יהיה חייב לשלם לעובד עד 15 שעות נוספות בשבוע ועד 60 שעות נוספות בחודש.
ניכויים משכר העובד:
במסגרת התיקון לחוק נקבע כי ניכוי שלא בהתאם לסעיף 25 לחוק, מהווה עבירה פלילית אשר דינה קנס בסך של 33,650 ₪,ואם בוצע בנסיבות מחמירות – כפל הסכום.
כמו כן יודגש, כי מעסיק שניכה סכומים מן העובד ולא העבירם למי שמיועד לכך (קופת פנסיה , גמל, וכו’) תוך 30 יום מהמועד האחרון לתשלום השכר יראו בכך הלנת שכר . מפר הוראה זו, דינו מאסר שנתיים או פי חמישה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין העומד כיום על סך של 1,010,000 ₪. יצויין כי עבירה זו הנה בנוסף על עבירת אי העברת ניכויים מפקודת מס הכנסה.
ביצוע העבירה בנסיבות מחמירות אף מגדיל את סכום הקנס המכסימלי לכדי 1,212,000 ₪.
אחריות נושא משרה:
יובהר כי נושא משרה בתאגיד, כגון: דירקטור, מנכ”ל, סמנכ”ל משאבי אנוש וכו’ , חייב לפקח ולעשות ככל שניתן כדי למנוע אי העברת סכומים שנוכו, וצפוי לעונשים של עד 202,000 ₪ בגין כל עבירה כאמור לעיל.
האמור לעיל נכון ליום כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/א תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
