ביום 19.7.2000 התקבל בכנסת תיקון לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם, התשנ”ו-1996 (להלן – “החוק”). התיקון פורסם ברשומות ביום 28.7.2000.
ביוזמת הממשלה, אשר מעסיקה את רוב עובדי כוח האדם במשק, מועד כניסתה לתוקף של הוראה זו נדחה פעמים אחדות.
ביום 01.01.08, כ- 8 שנים לאחר שנחקקה, ההוראה נכנסה לתוקף.
החידוש המרכזי בתיקון לחוק הוא בהגבלת תקופת העסקתו של עובד קבלן כח אדם. התיקון מגביל את העסקתו של עובד קבלן כח אדם לתקופה של תשעה חודשים רצופים אצל מעסיק אחד (סעיף 12א(א) לחוק).
העסקה שחלה בה הפסקה לתקופה שאינה עולה על 9 חודשים תחשב כהעסקה רצופה (סעיף 12א(א) לחוק).
משמעותה של ההוראה הנ”ל: עובד של קבלן כוח אדם, אשר יועסק אצל המעסיק בפועל במשך תקופה העולה על 9 חודשים, ייחשב כעובד של המעסיק בפועל, וזאת ממועד תחילת העסקתו אצלו.
במקרים חריגים, שר התמ”ת רשאי להתיר העסקת עובד באמצעות קבלן כוח אדם לתקופה של עד 15 חודשים.
יובהר: ההוראה נכנסה לתוקפה ביום 01.01.08, ולכן תקופת 9 החודשים, כאמור בחוק, מתחילה להצבר מיום 01.01.08. תקופות העסקה קודמות של עובדי כוח אדם אצל המעסיק בפועל לא יבואו במניין התקופה, לצורך הוראה זו. יחד עם זאת, העסקה ממושכת מאד, גם אם קדמה להוראת החוק, יכולה לבסס את המסקנה שעל פי מבחני הפסיקה, מתקיימים בפועל יחסי עובד מעביד בין עובד הקבלן לבין המעסיק בפועל.
שאלות רבות, בעניין זה, עדיין ממתינות להכרעה שיפוטית. כך, למשל, השאלה אם יש תוקף לשיטת ה”דלת המסתובבת”, אשר באמצעותה המעסיק בפועל מחליף עובד של קבלן כוח אדם אחד באחר, לפני חלוף 9 החודשים, ובפועל ממשיך לאייש משרה (שאיננה זמנית באופיה) באמצעות עובדי כוח אדם. כאמור, לשאלה זו עדיין אין מענה חד משמעי.
האמור לעיל נכון ליום כתיבתו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
