תיעוד שעות העובדים בצורה דיגיטלית

אחת המחלוקות המתסכלות ביותר בין עובד למעסיק בבתי הדין לענייני עבודה בארץ, שבה בית הדין נוטה לצדו של העובד קשורה לשעות העבודה. עובד שטוען כי נשאר שעות נוספות בעבודה עליהן לא קבל שכר, עשוי לזכות לפיצויים שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים מהמעסיק. לכן, ישנה חשיבות גבוהה לתיעוד השעות שבהן העובד שהה בעסק. במאמר זה נדון בחוקים הנוגעים לשעות העבודה ובדרך הקלה ביותר למנוע מחלוקות בעתיד.

מהי לשון החוק בתחום השכר?

חוק הגנת השכר תשי"ח־1958 מסדיר בצורה ברורה את ההתנהלות בין העובד למעסיק וקובע את הזכויות והחובות של שניהם במקום העבודה. בשנת 2008, יצא תיקון לחוק הידוע בשם תיקון 24 שבו נקבע כי מעביד חייב לנהל את תלושי השכר בצורה מסודרת ולרשום את השעות הנוספות של העבודה, ערך שעה רגילה, מרכיבי שכר מדויקים וכדומה. כל תלוש שכר שאינו מפורט יכול לגרור קנס שיכול להגיע עד לחמשת אלפי שקלים לכל תלוש.

עובדים רבים, מגיעים לבית הדין לענייני עבודה ומנסים להוכיח כי בפועל עבדו שעות רבות יותר מהמצויין בתלוש. במקרה זה, על פי החוק, חובת ההוכחה לא חלה על העובד אלא על המסיק. עליו להציג את פירוט השעות שבהן העובד שהה במקום העבודה או ביצע מטלות עבור המעסיק בשכר.

תיעוד דיגיטלי של השעות יכול לחסוך הון

הצבת שעון נוכחות דיגיטלי או מכני המתעד את השעות שבהן העובד הגיע למקום העבודה, יצא להפסקות וסיים את יום עבודתו יכולה להוות הוכחה ניצחת לטענות מצד עובדים על אי עמידה בחוק. חשוב להשתמש בשעון נוכחות שלא מאפשר את שינויין של השעות לאחר מכן בידי העובד.

עד התחלת השימוש בשעון הנוכחות, עובדים ומעסיקים רבים היו מנהלים גיליון דיגיטלי או רישום כתוב של שעות העבודה. החיסרון של ניהול ידני הוא הצורך להוכיח (ללא צל ספק) בבית המשפט, מה היו השעות שבהן העובד שהה בעבודה. אם העובד משנה את גיליון האקסל או שהשעות אינן כתובות בצורה מדוייקת, העובד יכול לטעון כי ששהה זמן רב יותר במשרד ולכן תלושי השכר שלו אינם נכונים.

שעות ההפסקה על פי החוק

יתרון נוסף שיש לשימוש בשעון זה הוא תיעוד מדוייק של ההפסקות במהלך יום העבודה. על פי חוק שעות עבודה ומנוחה[1] עובד שנמצא במשמרת של שש שעות לפחות, ועוסק בעבודת כפיים, חייב לקבל ארבעים וחמש דקות הפסקה במהלכן אינו נדרש לבצע כל מטלה עבור המעסיק. עובד שאינו עוסק בעבודת כפיים זכאי להפסקה זו במשמרת של שמונה שעות עבודה בשבוע עבודה של שישה ימים או תשע שעות עבודה בשבוע שבו הוא עובד חמישה ימים בלבד. עובד המחתים את שעון הנוכחות בעת היציאה להפסקה והחזרה לעבודה, זוכה לשכר על פי שעות העבודה בפועל תוך תיעוד זמני ההפסקות הקבועים בחוק.

לסיכום, ישנה חשיבות גבוהה בתיעוד דיגיטלי ומדוייק של שעות העבודה של כל אחד מהעובדים בעסק וכן של ההפסקות במהלך יום העבודה, כדי למנוע מחלוקות עתידיות העשויות להוביל לקנסות למעסיק.

[1]  חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א־1951 סעיף 20