• ראשי
  • 3 מאמרים בדף ראשי
  • חרף התיקון לחוק הספורט בעניין מעבר שחקנים צעירים מקבוצה לקבוצה מומלץ על ידי עורך דין ספורט לחתום על חוזה בטרם הגיע השחקן לגיל 15!

חרף התיקון לחוק הספורט בעניין מעבר שחקנים צעירים מקבוצה לקבוצה מומלץ על ידי עורך דין ספורט לחתום על חוזה בטרם הגיע השחקן לגיל 15.
קודם לתיקון החדש לחוק הספורט, התשמ”ח-1988 (להלן:”החוק“) לספורטאים בגילאי 17 עד 26 היתה תקופת ההסגר שנתיים וכעת עם כניסת התיקון 29.05.12 מקוצרת תקופה זו לשנה אחת בלבד.

התיקון לחוק קובע שספורטאים מגיל 15 ועד 17 יוכלו להודיע כי ברצונם לעבור לאגודת ספורט אחרת לא רק בפגרה שבין עונות הספורט ( כפי שהיה ערב התיקון ) אלא גם במחצית הראשונה של אותה העונה, ולעבור בתום אותה עונה. כמו כן, בנסיבות חריגות שייקבעו בתקנון של התאחדות הספורט או של איגוד הספורט הנוגעים בדבר, יכול ספורטאי כאמור להודיע על רצונו לעבור לאגודת ספורט אחרת גם במחצית השנייה של עונת ספורט, ולעבור לאגודה האחרת בסיומה של אותה עונה.

שחקן מעל גיל 17 יוכל לבקש בפגרה בין עונות לעבור לאגודת ספורט אחרת, כאשר לצורך המעבר תיקבע תקופת הסגר בתקנון התאחדות או איגוד הספורט ובלבד שלא תעלה על עונת ספורט אחת. אך בנוסף לכך, וכאן באה החמרה המעבר לא יהא בהכרח חופשי ללא כל תשלום. התיקון לחוק קובע כי המעבר יעשה בתמורה וכי התנאים למעבר לרבות תשלום גמול לאגודה שממנה מבקש הספורטאי לעבור, ייקבעו בתקנון על בסיס גיל הספורטאי, תקופת פעילותו באגודה שממנה הוא מבקש לעבור והמשאבים שהושקעו באימונו ובקידומו של הספורטאי.

התיקון מחמיר עם ספורטאים מעל גיל 26, אשר קודם לתיקון, תקופה ההסגר שלהם היתה שנה אחת ללא האפשרות שיהא עליהם לשלם בעבור שחרורם, כמו בנוסח החוק לאחר התיקון הנוכחי.

החמרה נוספת הינה לספורטאי מעל גיל 31, אשר יכול היה לפני התיקון להיכנס להסגר של שנה ובמהלכו להמשיך ולשחק באגודה אותה הוא רוצה לעזוב. עתה גם ספורטאים בגיל 31 ומעלה הינם כבולים להסדר החדש.

כמו כן, נקבע כי על אגודות ספורט למסור לספורטאים קטינים שטרם מלאו להם 17 שנים בעת הצטרפותם לאגודה, מידע בדבר זכויותיהם לפי כל דין ובהתאם לתקנון, ובין היתר, מידע בעניין אפשרות המעבר לאגודה אחרת ותנאיו, לפי הוראות שיקבע שר התרבות והספורט.

מבלי לפגוע באמור לעיל ראוי לציין כי קיימת אפשרות לעבור וזאת באמצעות ערר לבית משפט השלום לשופט ממונה על ביצוע החוק שבסופו עשוי השחקן להשתחרר מהקבוצה ולעבור לקבוצה אחרת וזאת כפי שיובהר להלן:

הערר נסמך על הוראת סעיף 11א(א4) לחוק שלפיה: “היה המשך פעילותו באגודה של ספורטאי שגילו פחות מ 18 שנה בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש, רשאי הוא להודיע על רצונו לעבור לאגודה אחרת והוא יוכל לעבור לכל אגודה אחרת בתוך 30 ימים מיום מתן הודעתו; לא הסכימה האגודה להעברתו של הספורטאי כאמור, וקבע שופט שמונה לפי הוראות סעיף 12, לפי בקשת הספורטאי, כי המשך פעילותו באגודה הוא בלתי סביר או בלתי אפשרי, מסיבות שאינן תלויות בו, או שהמשך פעילותו כאמור עלול לגרום לו נזק של ממש, יוכל הספורטאי לעבור מהאגודה לכל אגודה אחרת, בתוך 30 ימים מיום החלטת השופט ובתנאים שקבע” .

הנוסח הנ”ל של סעיף 11א(א4) נכלל במסגרת התיקון לחוק הספורט, מיום 19.3.01. תכליתו של התיקון הובהרה בהחלטתה של כב’ הנשיאה עדנה בקנשטיין בה”פ שלום ת”א 105460/01 לוי נ’ עמותת הספורט בית”ר ב”ש (ניתנה ביום 18.12.01;(כקביעתה: “…לא בכדי איבחן המחוקק בין שחקנים קטינים בגילאים שונים, לבין שחקנים בגירים. ובא התיקון מיום 19.3.2001 והדגיש האבחנה, שהרי לא ניתן לכבול קטין, שהוא בראשית דרכו וטרם עמד על דעתו, לקבוצה זו או אחרת או לאגודה ספורט כלשהי, רק משום שבה החל את צעדיו הראשונים בספורט… תכלית החקיקה שבאה לידי ביטוי בתיקון הנ”ל לחוק הספורט, היא להגן על ספורטאים קטינים מפני השתלטות של אגודת ספורט זו או אחרת על המצטיינים שבהם והטובים שבהם, מבלי שתינתן להם האפשרות לניידות ולבחירת הקבוצה והאגודה שבה ימצאו את מקומם, הן מבחינה ספורטיבית, הן מבחינה חברתית והן מבחינה אישית… לא ייתכן, כי משעה שספורטאי נרשם באגודה בהיותו קטין, נשללו ממנו זכויות יסודיות המוקנות לכל עובד בכל מקום עבודה, קרי, נשללה ממנו זכות המעבר החופשי כספורטאי מאגודה לאגודה. לא ייתכן, שכאשר הורים חותמים לילדיהם הקטינים על טופס, ואף אם לא נחתם כל הסכם עם האגודה, נקבע למעשה בחתימתם זו של ההורים על אותו טופס, עתיד ילדם הספורטאי. המחוקק בא וקבע העברה גמישה של ספורטאים בעיקר קטינים כנ”ל”.

עם זאת, הבהירה כב’ הנשיאה בקנשטיין בהחלטה אחרת, בה”פ שלום ת”א 177116/01 עובד נ’ מכבי ת”א (ניתנה ביום 24.1.02), כי אין המדובר בשחרור אוטומטי, התלוי אך ברצונותיו של אותו שחקן, אלא, עליו להוכיח כי התקיימה דרישת החוק, כלומר המשך פעילות בלתי סביר או בלתי אפשרי או כזה שעלול לגרום נזק של ממש. לפיכך נקבע כי “קיצור תקופת ההמתנה תקבע על-ידי השופט במסגרת הוראות חוק אלה לא על יסוד התחושות והמאוויים הסובייקטיביים של העורר או אביו, אלא על-פי הקריטריונים האובייקטיביים שקבע המחוקק”.

לסיכום, התקנונים השונים הוראות החוק מתחילים לחלחל להורי השחקנים הצעירים ואלה החלו להפנים שאם לא ישכילו להבטיח את ילדיהם בחוזה בטרם הגיעו לגיל 15 (המעגן בין היתר סעיפי שחרור ו/או השאלה ואף אחוזים נאים ממכירה עתידית ככל שתהיה) עלולים למצוא את עצמם חשופים לחסדיהם של קברניטי הקבוצות שעלולים להפכם “לבני ערובה” בחסותו של החוק ו/או התקנון הרלוונטי.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ספציפי

הכותב הוא עורך דין מומחה לדיני ספורט

זקוקים לעו"ד המתמחה בדיני ספורט?

להתייעצות ללא התחייבות

מלאו את הפרטים ונציג שלנו יחזור אליכם בהקדם!